April 18 2025•Oded B
רשלנות רפואית מתרחשת כאשר מטפל מקצועי, רופא או צוות רפואי מספק טיפול שנופל מתחת לסטנדרט המקובל ברפואה, וכתוצאה מכך נגרם נזק למטופל. על פי נתוני משרד הבריאות, בישראל מוגשות מדי שנה מאות תביעות בגין רשלנות רפואית, כאשר רק חלק קטן מהמקרים האמיתיים מגיע לכדי תביעה משפטית.
אף על פי שמערכת הבריאות הישראלית נחשבת למתקדמת, טעויות אנוש ומחדלים מערכתיים עדיין קורים, ולעיתים התוצאות עלולות להיות הרות אסון. הבנת המסגרת המשפטית והזכויות העומדות לרשות נפגעי רשלנות רפואית היא קריטית למיצוי הדין ולקבלת הפיצוי המגיע.
רשלנות רפואית יכולה להתבטא במגוון צורות, כאשר הנפוצות ביותר הן:
בישראל, תביעות רשלנות רפואית מוסדרות בעיקר תחת פקודת הנזיקין ופסיקות בתי המשפט. כדי להוכיח רשלנות רפואית, על התובע להראות ארבעה יסודות:
חשוב לציין כי על פי הפסיקה הישראלית, רופא אינו נדרש להיות מושלם, אלא לפעול בסטנדרט סביר של רופא מקצועי באותו תחום. כלומר, לא כל טעות רפואית מהווה רשלנות.
נושא קריטי בתביעות רשלנות רפואית הוא תקופת ההתיישנות. בישראל, תקופת ההתיישנות הבסיסית היא 7 שנים מיום האירוע, אך במקרים שבהם הנזק התגלה מאוחר יותר, תקופת ההתיישנות מתחילה מיום גילוי הנזק, עם תקרה של 10 שנים מיום האירוע.
במקרים של קטינים, ההתיישנות מתחילה רק בהגיעם לגיל 18, מה שמעניק להם הגנה משפטית נוספת.
פיצויים בתביעות רשלנות רפואית מחושבים על פי מספר ראשי נזק:
על פי דו"ח של המרכז למחקר ומידע של הכנסת, הפיצוי הממוצע בתביעות רשלנות רפואית שהסתיימו בפשרה עומד על כמיליון שקלים, אך סכומים אלו משתנים מאוד בהתאם לחומרת הנזק ונסיבות המקרה.
תביעות רשלנות רפואית הן מהמורכבות במערכת המשפט הישראלית. הן דורשות הבנה מעמיקה הן של החוק והן של המדע הרפואי. מומלץ מאוד להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום, אשר יכול לסייע בהערכת המקרה, איסוף ראיות רפוא